חגבי ואח' נ' יכיני- מושב עובדים להתישבות שיתופית בע"מ ואח'

החלטה

לפניי בקשה להורות על פסיקת הוצאות ושכר טרחת עו"ד כנגד המבקשים.

המדובר בתובענה אשר נפתחה בבקשה למתן צו מניעה זמני ולמתן צו עשה זמני, להורות למשיבים להימנע מלנתק את אספקת המים לשטחי העיבוד של המבקשים, בגין חוב מצטבר שצברו, בשל אי תשלום. כמו כן, עתרו המבקשים כי בית המשפט יורה למשיבה מס' 1 להקצות להם לאלתר את מכסות המים לשנת 2013.

בית המשפט נענה חלקית לבקשה בהחלטתו מיום 13/3/13 והורה על מתן צו ארעי, המונע את ניתוקם של המבקשים מאספקת מים לשטחי העיבוד שלהם, וזאת בכפוף לתנאים שפורטו בהחלטה. כמו כן, נקבע דיון במעמד כל הצדדים ליום 7/4/13 אשר נדחה לבקשת הצדדים.

בתאריך 26/5/13 התקיים דיון במעמד כל הצדדים. המבקשים וכן המצהירים מטעם המשיבים, נחקרו נגדית על תצהיריהם. בתאריך 4/6/13 ניתנה החלטת בית המשפט הדוחה את הבקשה למתן צו עשה זמני ולמתן צו מניעה זמני.

לאחר מתן החלטת בית המשפט, הוגשה בקשה מטעם ב"כ המבקשים לשחרורה מייצוג. לאחר מתן ההחלטה על שיחרורה של ב"כ המבקשים מייצוג, נדרשו המבקשים ליתן את עמדתם באשר להמשך ניהול התיק. על אף החלטות רבות, חוזרות ונשנות בענין, לא פעלו המבקשים להגיש את עמדתם.

בתאריך 10/12/13 הורה בית המשפט על מחיקת התביעה מחוסר מעש והצדדים הגישו את עמדתם באשר לחיוב המבקשים בהוצאות משפט.

בבוא בית המשפט להכריע בשאלת ההוצאות עליו לתת את הדעת לנסיבות הספציפיות של כל תובענה ותובענה לגופה. כאמור ב-בג"צ 1946/07, סעיד אלעוברה נ' שר השיכון:

"...על שאלת החיוב בהוצאות להיבחן בכל מקרה על-פי נסיבותיו, בהתחשב, בין היתר, בצידוק שבהגשת העתירה מלכתחילה; בשאלה האם הגשת העתירה לקתה באי מיצוי הליכים או בשיהוי; האם העתירה הגשימה את מטרתה; מהו הסעד אותו קיבל העותר בפועל; וכן הסיבה בעטיה חזר בו יוזם ההליך מההליך אותו הגיש..."

נפסק בעבר חזור ושנה כי כאשר יוזם ההליך מבקש למחקו ללא קבלת הסעד המבוקש, הרי שעל-פני הדברים יש בכך כדי ללמד כי הגשת ההליך לא היתה מוצדקת מלכתחילה, והנטל על יוזם ההליך לסתור הנחה זו. בין היתר, עליו ליתן הסבר משכנע מדוע ויתר על קיום ההליך בלא שבא על סיפוקו ובלא למצות את ההליך השיפוטי (ועל כך ראה - בג"צ 7944/04, לוכסנבורג תרופות בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 5.1.2005); בג"צ 738/99, הסוכנות היהודית לארץ ישראל נ' מינהל מקרקעי ישראל (לא פורסם, 9.7.2008); בג"צ 7812/06 , בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' שר התקשורת (טרם פורסם, 15.11.2009)).

בפועל, התקיים בפניי דיון אחד, אשר לאחריו ניתנה החלטת בית המשפט בבקשה לצו הזמני, אשר לאחריה השתחררה ב"כ המבקשים מייצוג. על אף החלטות רבות של בית המשפט לקבלת עמדת המבקשים באשר להמשך ניהול התביעה, בחרו המבקשים שלא להגיב, דבר שהצריך בקשות רבות מצד המשיבים.

יפים לעניין זה דבריו של כבוד השופט בדימוס שלמה לוין, במאמרו המתפרסם ב-"הפרקליט", מב חוברת ג', חוק יסוד כבוד האדם וחרותו וסדרי הדין האזרחיים, תחת הכותרת "שכר טרחת עורך דין":

"חוק היסוד מטיל גם על בית המשפט, כאחת מרשויות השלטון, את החובה לכבד את הזכויות שלפי חוק היסוד ומעתה, בהעדר נסיבות לסתור, ניתן לטעון ששלילת ההוצאות הממשיות, הסבירות מבעל דין שזכה בדינו מהווה פגיעה בזכות קניינו...".

לפיכך, ולאחר ששקלתי את התנהלות המבקשים בהליך לפניי, ועיינתי בתגובת המשיבים מצאתי לנכון לחייב את המבקשים ביחד לחוד לשלם הוצאות משפט בסך 5000 ₪ לטובת המשיבה 1, וכן הוצאות בסך 5000 ₪ לטובת המשיבה 2, אשר נדרשו, ללא כל סיבה מוצדקת, למעש רב בתיק זה. סכום זה ישולם למשיבות, ע"י המבקשים, בתוך 30 יום ואם לא הוא יישא ריבית והצמדה, מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, ה' שבט תשע"ד, 06 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: